החלטה בתיק ת"א 33348-05

1. בקשה לתיקון תביעה. החלטתי ליתן החלטה בבקשה על סמך כתבי הטענות ללא דיון.

2. התובעים הגישו בשנת 2005 את התביעה דנא, למתן צו עשה ופיצוי בסך 40,000 ש"ח. התביעה נסובה אודות נזילות חמורות בדירת התובעים, שנרכשה מהנתבעות 1-3. נתבע 4 מתגורר מעל דירת התובעים ומיוחסת לו אחריות לנזילות, בשל שיפוצים שערך בדירתו.

3. התיק ידע תהפוכות וקשיים לא מועטים, והגיע לטיפולי לפני מספר חודשים, לאחר שמספר מותבים דנו בו. נעשו נסיונות לתקן את הנזילות במהלך חיי התיק, לשווא.

4. מונו מספר מומחים, ולפני כחודשיים הוגשה חוו"ד מומחה בימ"ש, מר שניר, שהתברר לאחר מכן שהוצא מרשימת מומחי בית המשפט. הנושא נדון בישיבה האחרונה וטרם הוכרע, בשל הצעת פשרה שהועלתה על ידי (שטרם ניתנה לה תשובה) ולפיה חלוקת האחריות בין הנתבעים תוכרע על דרך הפשרה, והתיקונים יבוצעו בהתאם לחווה"ד כאמור.

5. לפני כשנה הוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י הצדדים.

6. כעת, עותרים התובעים לתיקון כתב התביעה, על דרך הגדלת סכומה באופן משמעותי, לסך של כ- 586,000 ש"ח. הרכיבים הנתבעים, ה"חדשים", בעיקרם, הינם ירידת ערך של הדירה, עגמת נפש, אבדן דמי שכירות והוצאות נוספות.

7. הנתבעים מנגדים נחרצות לתיקון המבוקש, וטוענים, בין היתר, כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר וכי יש בקבלתה קיפוח ממשי של זכויותיהם. עוד טוענים הנתבעים כי הדבר יגרום לסרבול ניכר בהליך.

8. דעתי הינה כי יש לקבל הבקשה.

9. סוגיית תיקון כתבי טענות זכתה לגישה ליברלית עקיבה בפסיקת בית המשפט, וזאת כאשר יש בתיקון כדי להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת וקיים טעם לגיטימי לתיקון (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, עמ' 152 והאסמכתאות שם).

10. אמת, נכון הדבר, כטענת הנתבעים, כי לא תמיד יתאפשר תיקון כתב תביעה, בעיקר כאשר המבקש נקט שיהוי רב או נהג בחוסר תום לב וכן יש להתחשב בשלב בו הוגשה הבקשה (גורן, עמ' 153 - 154; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214).

11. ראשית, קיים טעם לגיטימי לתיקון. ברור כי נזקי התובעים שהם מבקשים לתבוע כעת לא היו ידועים להם בעת הגשת התביעה ואלו הלכו, התגבשו והתעצמו, עם חוסר ההצלחה בתיקון הנזילות, קושי שהם אינם אשמים בו.

12. אמנם, המבקשים השתהו בהגשת הבקשה. היה ניתן להגישה עוד טרם הגשת תצהירים, שכן  הוברר כבר אז מהי חומרת הבעיה והיקפה, למרות שטרם תוקנה, על אף מספר נסיונות. מנגד, חוו"ד המומחה (מטעם בימ"ש) האחרונה הוגשה כאמור רק לפני כחודשיים ימים.

13. בכל מקרה, המבקשים לא נהגו בחוסר תום לב, וכל שניתן לומר לגביהם הוא כי נגרמה להם, כך נראה על פניו, אי נוחות לא מועטה מהנזילות שלא תוקנו במשך עשור שנים וכאמור, הקושי בתיקון אינו רובץ לפתחם בכל מקרה.

14. מעבר כך, סירוב לאפשר את התיקון המבוקש יפגע במבקשים פגיעה קשה, שכן לא יוכלו לעתור להיפרע את מלוא נזקיהם הנטענים מאת הנתבעים, זולת אם יגישו תביעה נפרדת (לאחר קבלת היתר לפיצול סעדים, ככל שדרוש), דבר שיגרום לכפל בהליכים.

הנזק שייגרם למשיבים, מאידך, אם יותר התיקון, נמוך בהרבה וניתן לריפוי בפסיקת הוצאות.

15. זאת ועוד, טרם נקבעו הוכחות בתיק - וגם זהו שיקול נוסף להיעתר לבקשה.

כמו כן, כאמור, סירוב לבקשה יגרור תביעה נוספת, שתסב הוצאות נוספות לכל המעורבים, מה גם שקרוב לוודאי שתוגש בקשה לאיחודה עם התביעה כאן.

16. פשיטא, כי באיזון שבין  האינטרסים הנוגדים של הצדדים, ידם של התובעים הינה איפוא על העליונה.

17. לפיכך, אני מתיר את התיקון המבוקש, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעים - בסך 4,000 ש"ח לכל אחד מהם, תוך 15 ימים.